Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 10b
מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם ''לַה' עוֹלָה'', ''לַה' מִנְחָה'', ''לַה' תּוֹדָה'', ''לַה' שְׁלָמִים'' — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''קָרְבָּן לַה'''.
Traduction
From where is it derived that a person should not say: To the Lord a burnt-offering, or: To the Lord a meal-offering, or: To the Lord a thanks-offering, or: To the Lord a peace-offering, but should mention the offering first and then state that it is for the Lord? The verse states: ''An offering to the Lord'' (Leviticus 1:2). The reason for this is that if one first says: To the Lord, perhaps he will change his mind and not complete the sentence in order to avoid consecrating the offering, and he will have uttered the name of God in vain.
Rachi non traduit
מנין שלא יאמר אדם לה' עולה וכו'. דילמא אמר לה' ולא גמר לדיבור זה דלא אמר קרבן וקא מפיק שם שמים לבטלה אלא לכתחילה בעי למימר עולה והדר לה':
וְקַל וָחוֹמֶר: וּמָה זֶה שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון אֶלָּא לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַקָּרְבָּן — אָמְרָה תּוֹרָה ''קָרְבָּן לַה''', לְבַטָּלָה — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Traduction
And it is an a fortiori inference: Just as with regard to this individual discussed in the baraita, who intended to mention the name of Heaven only upon an offering, the Torah said that he should say: An offering to the Lord, in order to avoid possibly mentioning the name of God in vain, with regard to one who actually mentions the Divine Name in vain, all the more so it is clear that he has committed a severe transgression.
לֵימָא כְּתַנָּאֵי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין — אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין — מוּתָּרִין.
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that this dispute between Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish is parallel to a dispute between tanna’im, as it was taught in a baraita that Beit Shammai say: If one expresses a vow with substitutes for the substitute terms mentioned in the mishna, the vow takes effect and the items are forbidden. And Beit Hillel say: If one expresses a vow with substitutes for the substitute terms mentioned in the mishna, the vow does not take effect and the items are permitted.
Rachi non traduit
כינויי כינויין אסורין. שאם נדר בכינויי כינויין דקסבר כינויין דתנן במתניתין לשון אומות הם ומשום הכי אם כינה בלשון אחר מהני לשון אומות חשיב נמי נדר ואסור:
מַאי לָאו: מַאן דְּאָמַר כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין אֲסוּרִין, קָסָבַר (כִּינּוּיֵי) כִינּוּיִין לְשׁוֹן אוּמּוֹת הֵן. וּלְמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִים, קָסָבַר לָשׁוֹן שֶׁבָּדוּ לָהֶן חֲכָמִים?
Traduction
What, is it not correct that the one who says that a vow expressed with substitutes for the substitute terms mentioned in the mishna takes effect and that the item is consequently forbidden likewise holds that substitutes for the language of vows are terms from the language of other nations, and therefore substitutes for those terms, which are also from foreign languages, should be equally acceptable? And similarly, according to the one who says that the vow does not take effect and the item is permitted, it must be that he holds that these terms are language that the Sages devised. Consequently, substitutes for those terms, which the Sages did not declare to be acceptable terms for expressing a vow, do not cause a vow to take effect.
Rachi non traduit
ולמאן דאמר מותר קסבר לשון שבדו להם חכמים. ומשום הכי מותרים הני הוא דבדו להן חכמים אסורים אבל אם כינה בלשון אחר דלא בדו הן חכמים מותרין:
Tossefoth non traduit
מ''ד אסור קסבר לשון אומות הן. וה''נ משתעי אומות מ''ד מותר קסבר לשון שבדו חכמים (בנזיר) כינויי [כינויין] לא בדו:
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כִּינּוּיִין לְשׁוֹן אוּמּוֹת הֵן, וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: בְּהָנֵי נָמֵי מִשְׁתַּעִי אוּמּוֹת, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: בְּהָנֵי לָא מִשְׁתַּעִי אוּמּוֹת.
Traduction
The Gemara responds: No, it is possible that everyone holds that substitutes for the language of vows are terms from the language of other nations, and Beit Shammai hold that the nations speak using these substitutes for the terms mentioned in the mishna also, and Beit Hillel hold that the nations do not speak using these terms.
Rachi non traduit
בהני נמי משתעי אומות. והני נמי הוו ככינויין עצמן דמתניתין ואסירי:
ובית הלל סברי לא משתעי אומות הכי. ולאו לשון אומות נינהו ומותרין:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: גָּזְרִינַן כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין מִשּׁוּם כִּינּוּיִין, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: לָא גָּזְרִינַן כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין מִשּׁוּם כִּינּוּיִין.
Traduction
And if you wish, say an alternate response: Substitute terms themselves are terms from a foreign language. Beit Shammai hold that we issue a decree with regard to substitutes for the substitute terms mentioned in the mishna, despite the fact that these terms themselves are not valid terms even in a foreign language, due to a concern that if they are not considered to express a vow, one will come to act leniently with regard to a vow expressed with the substitute terms mentioned in the mishna. And Beit Hillel hold: We do not issue a decree with regard to substitutes for the substitute terms mentioned in the mishna due to a concern that one will come to act leniently with regard to a vow expressed with the substitute terms themselves.
Rachi non traduit
גזרינן כנויי כינויין. דאסירי אטו כינויין עצמן דמתני' דלשון אומות:
הֵיכִי דָּמֵי כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין דִּנְדָרִים? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ''מַקְנֵמְנָא'' ''מַקְנַחְנָא'' ''מַקְנֵסְנָא''. הֵיכִי דָּמֵי כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין דְּחֵרֶם? תָּנֵי מַפְשָׁאָה: ''חֲרָקִים'' ''חֲרָכִים'' ''חֲרָפִים''. כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין דִּנְזִירוּת? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ''מַחְזֵקְנָא'' ''מַנְזַחְנָא'' ''מַפִּיחְנָא''.
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances of substitutes for substitute terms for vows? Rav Yosef teaches that they include the following terms: Mekanamna, mekanaḥna, and mekanasna. These are verb forms of the terms konam, konaḥ, and konas respectively, mentioned in the mishna. The Gemara asks: What are the circumstances of substitutes for substitute terms for dedication [ḥerem]? The Sage Mafsha’a teaches: Ḥarakim, ḥarakhim, and ḥarafim. The Gemara continues: What are the substitutes for substitute terms for naziriteship [nezirut]? Rav Yosef teaches: Meḥazakna, menazaḥna, and mafiḥna.
Rachi non traduit
מקנמנא מקנחנא מקנסנא. דקונם קונח קונס היינו כינויין עצמן אבל בהאי לשון מקנמנא מקנחנא מקנסנא היינו כינויי כינויין:
תני מפשאה. שם חכם:
תרקייא תרכייא. כמו חרק חרך:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: ''מִיפְּחַזְנָא'' מַאי? ''מִיתְּחַזְנָא'' מַאי? ''מִיתְּעַזְנָא'' מַאי? אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: ''קִינְּמָא'' (קינמא) מַאי? ''קוּנָּם'' קָאָמַר, אוֹ דִלְמָא ''קִנְּמָן בֶּשֶׂם'' קָאָמַר?
Traduction
A dilemma was raised before the Sages: If one uses the term mifḥazna, what is the halakha? If one uses the term mitḥazna, what is the halakha? If one uses the term mitazna, what is the halakha? Ravina said to Rav Ashi: If one uses the term kinma, what is the halakha? Is he saying that the item should be like a konam, in which case the vow takes effect, or perhaps he is saying sweet cinnamon [kineman besem] (see Exodus 30:23) and does not intend to express a vow with the word konam?
Rachi non traduit
מיפחזנא מאי מיתחזנא מאי. דמתחלף במנזחנא מי הוי כנויי כינויין אליבא דמאן דאסר:
או דילמא קינמן קאמר. ולאו כלום הוא:
Tossefoth non traduit
איבעיא להו מפזיחנא מאי אדסליק. מיניה קאי לכך נקט מפזיחנא קודם מפקיחנ' מאי מכדיקנא מאי וא''ת אמאי לא מיבעיא כמו כן גבי קונם בהפוך האותיות מקימנא מאי וכו' וי''ל כיון שיש מימי''ן [נ''א עייני''ן] תכופין יחד אין זה נראה כינוי כלל אבל תימה דה''ל למיבעיא מנקימנא מאי וכו' וי''ל דהא פשיטא דלעולם אות ראשונה לא תזוז ממקומה:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב חִיָּיא לְרַב אָשֵׁי: ''קִינָּה'' מַאי? קִינָּה שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין קָאָמַר, אוֹ דִילְמָא לָשׁוֹן דְּקוּנָּם? תִּיבְּעֵי.
Traduction
Rav Aḥa, son of Rav Ḥiyya, said to Rav Ashi: If one uses the term kina, what is the halakha? Is he saying this term in reference to a chicken coop, which is also called a kina, or perhaps it is a term for konam and expresses a vow? With regard to these cases, the Gemara says: The dilemma remains unresolved.
כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין דִּשְׁבוּעָה הֵיכִי דָּמֵי? ''שְׁבוּאֵל'' ''שְׁבוּתִיאֵל'' ''שְׁקוּקָאֵל''. שְׁבוּאֵל? שְׁבוּאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם מַשְׁמַע! אֶלָּא: ''שְׁבוּבָאֵל'' ''שְׁבוּתִיאֵל'' ''שְׁקוּקָאֵל'' מַהוּ? אָמַר שְׁמוּאֵל: אָמַר ''אַשִּׁיבְתָּא'' — לֹא אָמַר כְּלוּם, ''אַשְׁקִיקָא'' — לֹא אָמַר כְּלוּם, ''קָרִינְשָׂא'' — לֹא אָמַר כְּלוּם.
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances of substitutes for substitute terms of oaths [shevua]? The Gemara answers that this category includes the terms shevuel, shevutiel, and shekukael. The Gemara asks: Why is the term shevuel included? This word indicates Shevuel, son of Gershom, the proper name of an individual (see I Chronicles 26:24), and therefore it should not be considered a substitute term for an oath. Rather, the list of terms includes shevuvael, shevutiel, and shekukael. What is the halakha? Shmuel said: If he said ashivta he has not said anything, despite the fact that there is some similarity between this term and the word oath [shevua]. Similarly, if he said ashkika he has not said anything. If he said karinsha he has not said anything, although it is somewhat similar to konam.
Rachi non traduit
שבואל בן גרשום משמע. דכתיב שבואל בן גרשום נגיד על האוצרות (דה''א לז) ולא משמע לשון שבועה:
''נָדַר בְּמוֹהִי הֲרֵי אֵלּוּ כִינּוּיִין''. תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ''בְּמוֹהִי'' — לֹא אָמַר כְּלוּם, ''בְּמוֹמָתָא דַּאֲמַר מוֹהִי'' — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לַשְּׁבוּעָה.
Traduction
§ It is taught in the mishna: If one used the terms shevuta or shekuka, or took a vow with the term mohi, these are substitute terms for an oath. It is taught in a baraita that Rabban Shimon ben Gamliel says: One who says that he is taking an oath by mohi has not said anything. However, if he says: By an oath [bemomata] that Mohi said, these are valid substitute terms for an oath.
Rachi non traduit
נדר במוהי. כמו מומתא:
Tossefoth non traduit
רשב''ג אומר במוהי במומתא לא אמר כלום. פר''י לפי שנראה שתי תיבות כמו תיבה בפני עצמה פר''י דפליג אתנא קמא דמתניתין דקתני נדר במוהי ודוקא קאמר לשון זה במתני' שאמר במוהי בבי''ת ואפ''ה מהניא א''כ פליג ארשב''ג דהכא:
מַתְנִי' הָאוֹמֵר ''לַחוּלִּין שֶׁאוֹכַל לָךְ'', ''לָא כָּשַׁר'' וְ''לָא דְּכֵי'', ''טָהוֹר'' וְ''טָמֵא'', ''נוֹתָר'' וּ''פִיגּוּל'' — אָסוּר.
Traduction
MISHNA: If one says to another: That which I eat of yours shall be considered laḥullin, it is interpreted as though he said: La ḥullin, not non-sacred, and the food is thereby forbidden to him. Similarly, if he said that food shall be considered not valid or not dekhi, i.e., not ritually pure, or if he said the food shall be considered an offering that has become ritually impure, left over [notar], or piggul, i.e., an offering that was sacrificed with the intent to consume it after its appointed time, it is forbidden.
Rachi non traduit
מתני' האומר. לחבירו לא חולין שאוכל לך ליהוי מה שאוכל לך אלא קרבן ליהוי אסור:
או שאמר לא כשר שאוכל לך לא טהור שאוכל לך או שאמר טמא שאוכל לך או נותר או פיגול בכל הני לשונות הוי נדר ואסור:
Tossefoth non traduit
לחולין שאוכל לך. ול''ג לא חולין:
לא כשר ולא דכי. ר''ל בקרבן לא כשר ולא דכי דכשרות וטהרה לא שייך כ''א בקרבנות שיש קפידה בטהרתם וכן גבי בשר קרבנות דוקא אמר פסול וכשר דגבי חולין שייך איסור והיתר:
טמא. תימה למה לי טמא השתא לא דכי מהני לאסור טמא כ''ש טמא בהדיא וי''ל דסד''א דדוקא לא דכי שהזכיר טהרה קצת שייך בקרבנות שצריכין לנהוג בטהרה אבל טמא בהדיא הוי אמינא אדרבא משתמע דבר שנוהגים בו טומאה דהיינו חולין קמ''ל דבקרבן טומאה קאמר:
נותר ופיגול. אע''ג דהוי דבר האסור דמתפיס בעיקר קדושת הקרבן שנעשה נותר ופיגול:
כְּאִימְּרָא, כְּדִירִים, כָּעֵצִים, כָּאִשִּׁים, כַּמִּזְבֵּחַ, כַּהֵיכָל, כִּירוּשָׁלַיִם. נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן — הֲרֵי זֶה נָדַר בְּקָרְבָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ''יְרוּשָׁלַיִם'' — לֹא אָמַר כְּלוּם.
Traduction
If one says that food shall be considered like the lamb of the daily offering, like the animals designated as offerings and kept in special enclosures, like the wood of the altar, like the fires on the altar, like the altar, like the Sanctuary, or like Jerusalem, or if he took a vow with any of the accessories of the altar, although he did not explicitly mention that the food should be like an offering, it is considered a vow that associates a different item with an offering. Rabbi Yehuda says: One who says that an item shall be considered Jerusalem, instead of saying that it shall be considered like Jerusalem, has not said anything.
Rachi non traduit
כאימרא. שאמר הרי עלי כאימרא דמשמע כבש תמידין:
כדירים. כדיר בהמות של קרבן ואית דאמרי כדיר העצים:
כעצים. משמע כעצי המערכה:
כאשים. כאשו של מזבח:
או נדר באחד מכל משמשי מזבח. בכלי המזבח כמזרק או כמחתה אסור באותו חפץ שנדר בו:
Tossefoth non traduit
כאימרא. יש לפרש כאימרא תמידא אי נמי ולד חטאת אי נמי אילו של אברהם אבינו:
כדירים. של קרבנות א''נ כדיר של עצים ולפי ששני עניני דיר הן לכך נקט לשון רבים כדירים:
כעצים. עצי מערכה:
כאשים. הקרבן - עצמו קאמר אשה ריח ניחוח ובירושלמי מפרש כעצים שני גזירי עצים כאשים שלהביות של מזבח דאש של מזבח מועלין בו כדאיתא ביומא (דף מו:):
משמשי מזבח. מפרש בירושלמי כגון מחתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source